RF6C7981.jpg

איך קרה שהגעתי לטפל באמהות אחרי לידה לעזור להן להיות במיטבן?

  

באוקטובר 2018 בתיו שלי נולדה, ושם התמודדתי (כמו כל אמא חדשה) עם אתגרים שלא הכרתי קודם.
עכשיו, זה לא שלא טיפלתי קודם בילדים- אחת העבודות הסטודנטיאליות שלי היתה לטפל בתינוקת...
אבל כשזה שלי, ואני כאובה, והורמונלית, זה אחרת.
והיו לי שם התמודדיות לא פשוטות. (עד היום יש- וגם ימשיכו להיות בעתיד).


רציתי ללכת בעצמי לטיפול ולדאוג לעצמי


כשחיפשתי מטפלת לעצמי לא מצאתי מישהי שספציפית מטפלת באמהות אחרי לידה.

בכנות, חיפשתי את שילוש הידע שידעתי שיש לי.
בעצם רציתי ללכת למישהי כמוני- שיודעת לטפל בכאבים, שיודעת לאזן את ההורמונלי והרגשי, ושיש לה גם את הכלים המנטליים. ולא מצאתי.


אז בtרבעת חודשי "חופשת הלידה" שישבתי בבית החלטתי שאני חוזרת לטפל באמהות אחרי לידה.

וכך הקמתי את אמא השראה
תמיכה איזון וטיפול לאמהות לאחר לידה.
 

ללידה הגעתי מותשת אחרי 3 ימים ובעיקר לילות של צירים לא יעילים.

משם ההתשה רק המשיכה-

הכאבים בעקבות התפרים הצטרפו לכאבים בסקרום שהחריפו.

לזה הצטרפו גם הכאבים בחזה ממהנקה.

ועל כל זה נוספו מצבי רוח משוגעים מההורמונים המשתוללים. בכי תכוף מכל דבר שמח או עצוב. עצבים וכעסים שמתערבבים עם אהבה גדולה ואושר שמתערבב עם תסכול- הכל בבת אחת.

היה לי קשה לשבת להניק, היה לי קשה לשכב, קשה לזוז.


ואז עוד יש את הגורה הקטנטנה שכל כך צריכה אותי עכשיו שאהיה במיטבי כדי להצליח לענות לצרכים שלה (או יותר בכנות לנסות ולנחש בין בכי לבכי מה היא צריכה עכשיו- אוכל, החלפה, שינה, קר, חם, כואב???).
 

אבל כשאני הייתי מוצפת כל כך גם בהורמונים וגם בכאבים מה שחוויתי זה שאין לי סובלנות ופניות להכיל את ההצפה וגם לטפל בבייבי שלי כמו שחלמתי.

הרבה רגעים שרצו לי מחשבות

  • שלא כך חלמתי את האמהות שלי.

  • שלא בשביל זה הבאתי אותה לעולם.

  • שזה לא מגיע לה אמא כל כך קצרה ולא רגועה. ושמגיע לה יותר טוב ממני.

  • שאני לא אמא טובה.

  • שאולי אני עושה לה נזק.

ועוד מחשבות דומות כאלה ואחרות.

 

הלכתי למטפלים וקולגות וכמה שהם היו טובים ומקסימים הם לא היו ממוקדים בנשים כמוני שנמצאות רגע וחצי אחרי לידה, ולא היו מצויידים בהבנה הרחבה של כל מה שאני עוברת וצריכה (ברמה הפיזית המנטאלית והרגשית).

 

למזלי גם היה לי בן זוג תומך שעזר לי לראות מעבר למחשבות האלה שהתרוצצו לי בראש, והיו לי את הכלים האמוניים שעזרו לי להתגבר על המחשבות.

מתוך החוויה שלי הבנתי שאין את המענה הכולל הזה שאני חיפשתי לעצמי אחרי הלידה, ושבהיגיון שלי היה חייב להיות קיים- וממש הופתעתי שלא.
אז הבנתי שעלי מוטלת החשיבות להקים את זה.

ובזכות הנסיון וההתמחות שלי כמטפלת בבעיות הורמונליות ובבעיות כאב.
ובזכות היותי גם מאמנת אישית.

 

הבנתי שיש לי בדיוק את כל מה שצריך על מנת לתמוך, לאזן ולטפל בנשים אחרי לידה.

וכך אני יכולה לתת להן מענה רחב גם ברמה הפיזית גם ברמה ההורמונלית גם ברמה הרגשית וגם ברמה המנטאלית.

 

מבחינתי זו זכות גדולה וחשיבות עליונה לעזור לאמהות אחרי לידה, כדי שכשהן מגדלות את הדור הבא הן יהיו פנויות לעשות את זה מתוך רוגע והכלה שמתאפשרת להן רק כשהן במיטבן.


כי כשהן במיטבן- מאוזנות, בריאות, רגועות, מכילות ולא מוצפות הן פנויות לתת את הדוגמא האישית וההשראה לילדים שלהן שהן באמת חולמות.

החלום שלי זה שכל אמא תבוא לטיפול ותשים את עצמה בסדר העדיפויות שלה בשביל שתהיה פנויה ורגועה לטפל בילדיה טוב יותר.