הכי כדאי שתדעי לאחרי הלידה

ילדת לאחרונה? הנה כמה דברים שטוב בעיני שתשמעי על התקופה שאחרי הלידה... בואי נתחיל מזה שאין דרך להתכונן לזה. לא משנה מה יגידו לך וכמה יספרו, בסופו של דבר את מתחילה מנקודת האפס וצוברת את הניסיון לבד. אין דרך אמיתית ללמוד מניסיונן של אחרות.

תלמדי לסנן את הקולות החיצוניים. יהיו לך מספיק ספקות עצמיים, את לא צריכה גם את הקולות (המודאגים/ביקורתיים/נוסטלגיים/חדורי מוטיבציה ואמביציה שלא מתאימים לך) של אמא שלך, חמותך, גיסתך, נשים בקבוצות הפייסבוק השונות, האחות בטיפת חלב...


תכיני לעצמך מערכות תמיכה - לבישולים, לניקיונות, לבריאות, לזמן לעצמך, לעידוד כשקשה וכל דבר אחר. אפשר גם להחליף ולשנות אם המערכות שבנית לא מדויקות לך. העיקר שהן יתמכו בך באמת.


אגב זמן לעצמך- קריטי קריטי קריטי. תדאגי שיש לך כזה. גם אם זה רק למקלחת ארוכה או להשלמת שעות שינה. ועדיף ממש לצאת - עם חברות, או ללכת לטיפול עבורך... וכל דבר אחר שימלא לך את המצברים.


יהיה רגע שבו כולם יחזרו לענייניהם ולחיים שלהם, כולל בן/בת הזוג ואת תישארי עם הבייבי לבד. הלבד הזה יכול להיות קשה. וחשוב לדבר על זה עם המשפחה ובן/בת הזוג. רק לא להישאר לבד עם הלבד.


הורמונים. בערך ביום השלישי מגיע הגל הראשון, מאותו הרגע *הכל* יכול לגרום לך לבכי בלתי מוסבר, לקשת רגשות שמתחלפת בשניות ובלי שום טריגר. זה בסדר, זה טבעי, את נורמאלית ואנושית וזה לא הופך אותך לאמא פחות טובה.


הולך להישבר לך הלב בכל פעם שהיא תבכה בלי שתצליחי להרגיע ובכל פעם שהיא תהיה חולה ולא תרגיש טוב. זה מבאס ממש! אבל אין לך שליטה על זה... אז שחררי את רגשות האשמה. תהיי רכה עם עצמך. את הולכת לעשות מליון טעויות. ככל שתלקי את עצמך יותר על הטעויות ככה יהיה יותר קשה. רכות עצמית היא היכולת מספר 1 לפתח.


בלתמים ואתגרים זה שם שני לתקופה הקרובה.


אם את סוחבת כאבים מההריון או הלידה הם הולכים להקשות מאוד על תקופה מאתגרת גם ככה. ולכן חשוב שתלכי לטפל בעצמך ויפה שעה אחת קודם. (לגבי הסעיף הזה מוזמנת לדבר איתי בהקדם ואשמח לעזור...).


לא משנה מה- את האמא הכי טובה שאת יכולה להיות בכל רגע נתון.


העייפות לא הולכת להעלם בזמן הקרוב, ולא כולן מצליחות לישון כשהתינוק ישן ( אין לי מושג מי המציא את זה). תזכרי שכשאת עייפה הכל הופך להיות יותר קשה, גם הלמידה איך להיות אמא. רכות כבר אמרתי?


מה שהיה היום זה לא מה שיהיה מחר. בשנה הראשונה (וגם אחר כך) הכל משתנה כל הזמן אז אין טעם לדאוג או להילחץ. הכל עובר. אם כבר נכנסו לזה אז אני לא מכירה אף בן אדם בן 40 שנרדם על הידיים, או חייב ציצי כדי להירדם ( ועוד כל מיני הגיגים) הקיצר גם זה יעבור.


אין פרפקציוניזם בהורות. חבל על האנרגיות לנסות לעשות הכל ולהיות אמא הכי טובה. וגם אם גידלת מלא ילדים בעבר, כשזה שלך, ואת הורמונלית, זה אחרת, וזה בסדר.


את נהדרת לא משנה מה והבייבי שלך צריך בדיוק אותך, ככה, כמו שאת ❤️



7 צפיות

בואי נדבר


מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון 

אפשר גם לשלוח הודעה לוואטסאפ (כן, גם אם עכשיו אמצע הלילה ובדיוק התעוררת להניק) אפשר לשלוח הודעה בכל שעה ואחזור בשעות הפעילות

 

ואפשר גם להשאיר הודעה פה באתר: