זו לא אני- כשהמוח "לא מתפקד" אחרי לידה

חצי שנה אחרי שסתיו נולדה הלכתי לקורס קצר של כמה שבועות בשביל עצמי. אם תשאלו אותי היום מה היה שם, אז האמת היא שאין לי מושג. אני זוכרת שהייתי במפגשים. אני זוכרת את הבנות הנהדרות שהיו שם איתי. ולצערי זהו. מה למדתי שם? מה קיבלתי? וואלה לא זוכרת. ולא כי החומר לא היה משמעותי. בחיי שהוא היה- משמעותי ומעצים ונפלא. מי שהעבירה אותו היא בעיני האורים והתומים של המקצוע שלה, ומהכרות קודמת איתה אני יודעת שהיא מביאה רק את ההכי טוב. זו הייתי אני. המוח שלי היה עדיין מחוק לחלוטין. הייתי מגיעה אחרי חוסר שינה בלילה, ועייפות היומיום המצטברת של חצי שנה האחרונה.

והמוח שלי פשוט לא תיפקד.

גם מול הסטודנטים שחזרתי ללמד. מה לימדתי, מי היו הסטודנטים, הכל בליל של זכרון חמקמק שלא יושב טוב. אני חושבת שהייתי מתחילה משפט ולא מסיימת אותו כי הצלחתי לשכוח באמצע המשפט מה רציתי להגיד. בהריון קראו לזה טפשת. אצלי( ובינינו לא רק אצלי) היא לא נגמרה אחרי הלידה, היא המשיכה עוד תקופה ארוכה אחרי שסתיו גדלה. לקח זמן למוח שלי להתחיל להסתדר, לזיכרון לעבוד, לפוקוס, לקליטה, לחדות המחשבה... אמהות אחרי לידה הרבה פעמים לא מרגישות עצמן כי המוח שלהן לא עובד כמו שהן רגילות והן מתבאסות על עצמן. הלמידה הכי גדולה שיצאה לי מזה זה- שזה טבעי שאני מחוקה ולא מכירה את עצמי. שהכל טוב, ואני לא משתגעת או מאבדת את דעתי. והיי, הכל יחזור לקדמותו בשלב מסויים. אולי אם הייתי יודעת מראש הייתי מרגישה הרבה פחות רע עם עצמי אז... ואם את שם כרגע- מוזמנת לבוא, לטפל, להרים קצת את האנרגיה, קצת לאסוף את הפוקוס והמחשבות. וגם אם כרגע לא, לפחות תדעי שאת לגמרי בסדר, שזה טבעי ושאת תחזרי לעצמך ממש עוד מעט. ובכל מקרה מוזמנת לכתוב לי בפרטי או בתגובות איך את מעבירה את התקופה הזו שאת לא לגמרי עצמך?



10 צפיות

בואי נדבר


מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון 

אפשר גם לשלוח הודעה לוואטסאפ (כן, גם אם עכשיו אמצע הלילה ובדיוק התעוררת להניק) אפשר לשלוח הודעה בכל שעה ואחזור בשעות הפעילות

 

ואפשר גם להשאיר הודעה פה באתר: