כשהסיפורים משקפים לנו את ההתמודדויות מהחיים- אנקנטו

"לא רואים אותי" "זה חייב להיות מושלם" אין לי כבר כוח לזה אבל אין לי ברירה"

כמה פעמים אמרנו או המשפטים האלו או שמענו אותם מפי אחרים? ~ לפני כחודש דיסני פלוס נכנס לחיי והסרט הראשון שראיתי היה אנקנטו.

אני אישית מאוד אוהבת את השינוי שדיסני עשו בשנים האחרונות במסע הגיבורה שלהן אבל זה לפוסט אחר.


מה שאני אוהבת במיוחד באנקנטו

זה את ההתמודדויות של כל אחת מהאחיות מירבל, איזבלה ולואיסה.



אם מסתכלים על המילים של השירים (המעולים) של כל אחת מהאחיות אפשר להזדהות בקלות עם ההתמודדויות שלהן:


לואיסה- תחושת הלחץ, העומס והצורך להעמיד פנים שהכל בסדר

Under the surface

I’m pretty surе I’m worthless if I can’t be of servicе

...

Pressure like a grip, grip, grip

And it won’t let go, whoa

Pressure like a tick, tick, tick

Till it’s ready to blow, whoa-uh-uh

Give it to your sister, your sister’s stronger

See if she can hang on a little longer

Who am I if I can’t carry it all?

If I falter

...

If I could shake the crushing weight

Of expectations would that free some room up for joy?

Or relaxation? Or simple pleasure?

Instead we measure this growing pressure

...

Give it to your sister, it doesn’t hurt

See if she can handle every family burden

Watch as she buckles and bends but never breaks

No mistakes

...

Who am I if I don’t have what it takes?

No cracks, no breaks

No mistakes

No pressure


כמה קל להזדהות עם המעמסה שלואיסה סוחבת, הפחד שבלי הכוח שלה אין לה מקום בעולם, שאם היא לא עוזרת ולא לוקחת על עצמה עוד ועוד אז היא לא שווה.


מירבל- הרצון להיראות, הרצון להיות משהי מיוחדת והרצון להרגיש שיכות


Don’t be upset or mad at all

Don’t feel regret or sad at all

Hey, I’m still a part of the Family Madrigal

And I’m fine I am totally fine

I will stand on the side as you shine

...

Always walking alone

Always wanting for more

Like I’m still at the door

Longing to shine like all of you shine


קשה להיות השקופה, הלא שייכת, הלא מיוחדת

זו שלא רואים או מעדיפים לא לראות.

הרצון של מירבל שיראו אותה את המיוחדות שלה, את המאמצים שלה והרצון להשתייך לקחת חלק, אלו רצונות אונברסליים

התמודדות שיכולה להופיע אצל כל אחד מאיתנו.


איזבלה- הציפיה למושלמות והמאמץ להישאר במושלמות והרצון למשהו אחר אמיתי אוטנטי


I make perfect practiced poses

So much hides behind my smile

...

What could I do if I just knew it didn’t need to be perfect?

...

I’m so sick of pretty

I want something true, don’t you?

...

What can you do when you know who you wanna be isn’t perfect?


איזבלה שעובדת מאוד מאוד קשה להישאר מושלמת- לעמוד בציפיות של כולם למושלמות.

לוותר על רצונות שלה לעשות מה שמצפים ממנה מבחוץ.

ומצד שני כמהה למשהו אמיתי אוטנטי ולבדוק מה היא עוד יכולה אם זה לא חייב להיות מושלם.

כמה פעמים בחיים אנחנו נמנעים מלעשות משהו כי זה לא יצא מושלם?


החיים שלנו הם בדיוק כאלה אפשר למצוא את עצמנו מאוד בקלות מתמודדים ביום יום עם:

~ נטיה להעמיס על עצמנו כי רק ככה אנחנו שווים וככה יש לנו ערך.

~ להעמיד פנים שכלפי חוץ הכל בסדר כשמתחת לפני השטח העומס גומר אותנו מבפנים.

~ הרצון שיראו אותנו, את המאמצים שלנו, את כמה שאנחנו מיוחדים בדרכנו אנו.

~ הרצון להיות שייכים ככה בדיוק כמו שאנחנו.

~ המאמץ לשמור על דברים מושלמים ולהימנע ממה שלא יצא מושלם.

~ הקושי לצד הרצון לסדוק את מעטה המושלמות, להרשות לעצמנו להיות אוטנטים, להיות מי שאנחנו עם כל פגמים. לגלות מה באמת בא לנו מתוך עצמנו ולא מתוך הפסאד של מושלמות.

מתי יצא לכם להתמודד עם משהו מזה ואיך התגברתם על האתגר?

~ לסיכום אנחנו אוהבים סיפורים, כל התרבויות כולן מבוססות על סיפורים, כשבסוף סיפורים טובים מטרתם להציג לנו את מה שאנחנו לא מצליחים לראות בעצמנו, ולפתוח לנו אפשרויות להתמודד עם הדבר הזה בדרך שאולי לא חשבנו עליה.

אני חושבת שהסרט של אנקנטו עושה בדיוק את זה ומאפשר לנו להתבונן על אותן התמודדויות שאנחנו עוברים בעצמנו ואולי גם להתחיל להעלות אותם למודעות ולהתחיל לעשות איתם משהו. כי ממש כמו בסרט אם נמשיך ככה לאורך זמן אנחנו הורסים את הקאסיטה(הבית) הפנימי שלנו.