להיות שלמה עם עצמי

חומות, מגננות ופגיעות זו היתה השיחה שהיתה לי שבוע שעבר עם שתי נשים מקסימות.

דיברנו על זה שמי שלא מכירה בפגיעות שלה במידה מסויימת לא באמת מכירה את עצמה. איך אמרה אחת מהן ודייקה את זה באופן מקסים: "אנשים שלא פותחים את עצמם רגשית להיות בפגיעות לא נמצאים בהיי דפינישן שלהם". עם המשפט הזה she blow my mind

אני מכירה את זה על עצמי- כמה אני עסוקה בלנסות לכסות, להחביא, להרים חומות רק כדי לא להתמודד עם הפגיעות. כמה האגו מנהל אותי במקומות האלה של ה"מה יחשבו עלי" וכשזה מה שאני עסוקה בו אני ממש לא חיה בhigh definition שהייתי רוצה לחיות בו.

השיחה הזכירה לי את הרצאת הTED המעולה של ברנה בראון על כוחה של פגיעות (אם מעולם לא ראיתם זו הרצאת חובה בעיני). הרצאה שמצד אחד נגעה בי עמוק ומצד שני היא ברמת התאוריה עבורי.

נדרש ממני להוציא אותה מהתאוריה ולהוריד אותה לקרקע - לתפקוד היומיומי של חיי. מחייב אותי לזהות את המקומות של הפגיעות ולהרשות לעצמי להיות בשלום איתם. זו זירת האבקות שבה לפעמים אני מנצחת והרבה מאוד פעמים מי שמנצחת בו זו "אני הביקורתית/ הפסימית". אני הביקורתית היא זו שרואה רק שחורות, זו שחיה בדיכוטומיות של 'תמיד', 'אף פעם' ו'ככה זה'; זו שלוקחת את עצמי כמובן מאילו, מקטינה את ההצלחות, מנפחת את הכישלונות. שמנתחת הכל באובר. שמלקה את עצמי. שההכלה העצמית והרכות כלפי עצמי היא ממני והלאה.

ועבורי זו עבודה יומיומית לנסות להתחבר לפגיעות שלי- להתחבר לעצמי. להשלים עם המקומות המאוד לא מושלמים שבי. הכי קל לי להיבהל מהם, להתאבל עליהם, לכעוס, להתעצבן, להתאכזב... והכי קשה עבורי זה להכיר בהם, לקחת עליהם בעלות, להגיד זו אני, בדיוק ככה, וטוב לי. אני שלמה איתם, אני שלמה עם עצמי.

בעצם אולי עדיף לשנות את הטרמינולוגיה במקום מאבק- תהליך. תהליך בלתי נגמר של הכרות והשלמה עם עצמי.

עבורי התהליך הזה עובר ברובו דרך הכתיבה אולי יותר קל לי להודות בכל הדברים הפגיעים והלא אהובים שבי כי אני לא רואה מולי את הפנים של מי שקורא. או כי הכתיבה מאפשרת לי את הזמן לשהות בחברתם של מגרעותי ולהתיידד איתם. והעריכה מאפשרת לי לראות גם את הצדדים הטובים שבהם. ויותר מהכל היא מאפשרת לי לחלוק אותם ואולי גם לעזור למי שיקרא ויזדהה.

לשם שינוי הפוסט הזה לא נוגע לי דווקא כאמא, ולא מדבר אל אימהות. הוא מדבר אלי כאנושית, ואל אנשים אנושיים אחרים באשר הם. ולשם שינוי אין לו פואנטה או איזה טיפ שממש היה חשוב לי לחלוק. זה רק שיתוף שלי- שהייתי רוצה שכולנו נהיה יותר שלמים עם עצמנו. גם אני. 💓



0 צפיות

בואי נדבר


מוזמנת ליצור איתי קשר בטלפון 

אפשר גם לשלוח הודעה לוואטסאפ (כן, גם אם עכשיו אמצע הלילה ובדיוק התעוררת להניק) אפשר לשלוח הודעה בכל שעה ואחזור בשעות הפעילות

 

ואפשר גם להשאיר הודעה פה באתר: